A blog from the back end nowhere of Israel

Friday, May 09, 2008

מזדהה

יש משהו בסיפור הזה [ynet].

נראה לי שלכל עולה חדש יש סיפור דומה. גם הסיפור שלי היה די דומה, אולי הוא לא קשה כמו הסיפור של מקס, אבל אני בהחלט יכול להזדהות עם הרבה דברים. הייתי רוסי מסריח עד כיתה ה' בערך, עם כל הסיפור העצוב של השפלות קטנות ויומיומיות. למזלי את התיכון העברתי בבית ספר בקיבוץ, הרחק מהעיר שלי.

ועדיין אני שומע "רוסי מסריח" לפעמים. כל פעם שאני רואה מריבה שמעורב בה רוסי, אז הגזענות נשלפת. מריבה בין סבתות באוטובוס - "רוסיה זונה", "כל הרוסיות זונות". דחיפות בתור - "רוסים מסריחים". ואלה כבר לא ילדים בני 13. ולא רק נגד רוסים. הגזענות נטועה עמוק בארץ הזו.

אבל אני אופטימי. כבר הרבה זמן עבר מאז שהרגשתי מוזר בגלל שלא נולדתי בארץ. אחרי 17 שנה בארץ, אני יכול לקרוא לעצמי ישראלי.

0 comments: